יובל קרניאל, עמית לביא-דינור 2022

אפשר להסביר את חדירת הפייק ניוז לנוכח שינויים טכנולוגיים, כלכליים, מקצועיים, כמו גם לנוכח כניסתן של רשתות המידע והרשתות החבריות, אבל עיקר השינוי הוא שינוי חברתי, פוליטי, תרבותי וערכי. חוסר האמון בתקשורת ובפוליטיקה הוא חוסר אמון בערכים: ערכים ליברליים, הומניסטיים, המבוססים על נאורות וזכויות האדם. ערכים אלו הולכים ונחלשים בעולם כולו – גם בישראל. באמצעות ניתוח של טקסטים פופולריים ושל התנהלותה של החברה הישראלית בעת המשבר הפוליטי והבריאותי של השנים האחרונות חושפים המחברים את ההיקף, המשמעות והעומק של התופעה.

            Yuval Karniel & Amit Lavie Dinur (2015)

Privacy and Fame: How We Expose Ourselves across Media Platforms uses Israel as a case study to examine the changes in perceptions, expectations, and actual behavior concerning privacy and privacy exposure to better understand the various ways individuals negotiate the boundaries between private and public self across different media platforms. Yuval Karniel and Amit Lavie-Dinur examine the relationship between social norms concerning privacy and the development of new media technologies, so as to examine how traditional conceptions of privacy have altered. It is through an analysis of new media technologies and the application of a unique privacy typology that this book aims to trace the evolution of the concept of privacy and to examine the different ways individuals engage in privacy exposure. This book treats privacy-loss as a feature of modern society that needs to be better understood, examined, and analyzed.

                 2010 יובל יועז                                      

“במשך דקות ארוכות קרא קצב את המכתב שכתבה לו א2, שהעתק ממנו הביא לעימות, והטיח ב-א2 שאלות שונות: “אם אנסתי אותך, איך את מסבירה את המכתב? כך כותבת נאנסת למי שאנס אותה?´ שאל אותה, ´ואיך את מסבירה שהתקשרת לספר לי שילדת ילד? איך את מסבירה שרצית לבוא לעבוד איתי? מדוע עלית לחדרי במלון ולא נשארת לחכות לי בלובי?´ במהלך ההתפרצויות הללו, בעוד סגלוביץ מנסה להסות את קצב ולהשתלט מחדש על הדיון, א2 ישבה דוממת ולא השיבה לשאלות. א2 תיארה, לבקשתו של סגלוביץ, את שני אירועי האונס שעברה לדבריה… בעת שדיברה אמר לה קצב: ´את משקרת, לא היו דברים מעולם´. האם נשיא המדינה לשעבר משה קצב הוא אנס ומטריד סדרתי של עובדות הכפופות לו, כפי שטוענות המתלוננות נגדו, או שהוא אדם הגון, פוליטיקאי ומעסיק אבהי, שנרדף על לא עוול בכפו, כפי שטוען הוא עצמו? והאם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ועמו הפרקליטות כולה פעלו כיאות בניהול הפרשה, משלב החדשות הראשונים נגד הנשיא ועד למשפט עצמו? בתחקיר מקיף ומעמיק, בסיוע ראיונות אישיים חושפניים עם המעורבים בפרשה וגם מסמכים חסויים, עדויות, חומרי החקירה המשטרתית וכתבים מבית המשפט, פורש יובל יועז את פרשת האשמת נשיא המדינה בעבירות מין- לפרטי פרטיה. בשיתוף מגוון של דמויות משנה- עורכי הדין של הנשיא, עוזרים ועוזרות בלשכת נשיא המדינה, חוקרי משטרה והיועץ המשפטי לממשלה – מצייר יועז דרמה משפטית מאלפת וטרגדיה אנושית מטרידה. יובל יועז, הכתב והפרשן המשפטי של העיתון “גלובס”, בעל תואר שני במשפטים, עיתונאי ותיק ועורך דין. סיקר בשנים האחרונות בהתמדה, בעיתונים “הארץ” ו”ידיעות אחרונות”, את הפרשות המרכזיות של מערכת המשפט בישראל.

יובל קרניאל, 2003

מטרתו של הספר היא להציג את הדין המסדיר את פעולת התקשורת המסחרית בישראל, את הדינים החלים על הפרסום המסחרי, המממן העיקרי שלה, ולבחון את השיקולים, האינטרסים והערכים העומדים ביסודם. האם הם תואמים את ההתפתחויות החברתיות, הטכנולוגיות והכלליות, והאם הם משרתים נכונה את ציבור הלקוחות והצרכנים ואת האינטרס הציבורי בחברה דמוקרטית.

מבין הנושאים הנסקרים בספר – רישוי כלי תקשורת, מכרזים וזיכיונות, בעלות על אמצעי תקשורת (לרבות כללי הבעלות הצולבת), עקרונות התחרות בתחום התקשורת, מכסות ההפקה המקומית, איסורי פרסום וכללי אתיקה של התקשורת המסחרית, שידורי כבלים, לוויין, האינטרנט ועוד.

כן נסקרים בספר הנושאים של חופש הביטוי בפרסומת (המצב הקיים והצעת מודל חדש למולו), וסוגיות הכרוכות בפרסום המסחרי (פרסומים כוזבים ושקריים, פרסום הנוגע למוצרים ושירותים מזיקים או שנויים במחלוקת, פרסום הפוגע בטעם הטוב וברגשות הציבור, פרסום לקטינים ולאוכלוסיות חלשות, רמיזות מיניות, פגיעה בפרטיות, ועוד).

יובל קרניאל, 2001

האם יש הצדקה לקיומה של עבירה פלילית של הפרת אמונים בתאגיד? ספר זה עוסק בשאלה זו, בהפרת אמונים של נושאי משרה בתאגיד, והוא עיבוד של החיבור שכתבתי לשם קבלת תואר דוקטור למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. לידתו של המחקר, שערך שבע שנים, היא בשנת 1989, עת נטלתי חלק בסמינריון שעסק ב”ניגודי עניינים” בהדרכתו של פרופ אהרון יורן ז”ל. בעידודו של פרופ יורן לקחתי על עצמי לכתוב עבודה בנושא “חובות אמון של דירקטורים באשכול חברות ותוצאות הפרתן של חובות אלה בדין הפלילי”. עבודה סמינריונית זו היוותה את הגרעין לצמיחתו של המחקר. עולם המשפט מקיים הבחנה חשובה ויסודית בין המשפט האזרחי, שאליו שייכים דיני התאגידים, לבין המשפט הפלילי. עם זאת לא תמיד ברור וידוע מתי הפרת חובה מתחום המשפט האזרחי ודיני התאגידים עשויה להוות גם עבירה פלילית. השאלה חשובה במיוחד כאשר עיסוקנו הוא בחובה המרכזית של דיני התאגידים: חובת האמונים שחב נושא המשרה לחברה. מתוך ההקדמה לספר.